בנייה כלכלית לקבוצת האחים המוסלמים רשתות כסף, עסקים ומימון

תקציר

האינטרס הכלכלי של האחים המוסלמים, מאז הקמתו המוקדמת, לווה באינטרסים של אל-דאעווה והפוליטיים שלה, ולכן הגורם הכלכלי, יחד עם בחירות אל-דאעווה שלה וכיווניה הפוליטיים, היוו אחד המימדים העיקריים בגיבוש החזון האידיאולוגי של הקבוצה, וזה המשיך להסתיים בכך שאנשי עסקים שולטים בסוגיות התארגנות ותיאוריה עד שהקבוצה הפכה - כלשונה של אחד ממנהיגיה המתנגדים - ל מובלת על ידי מחליפי כספים ובנקאים ולא על ידי חוקרים מטיפים."

חקר התיק הכלכלי של האחים המוסלמים מהווה משימה קשה מאוד בשל אמצעי הזהירות המורכבים שהקבוצה נוקטת במטרה למחוק את מקורות המימון שלה ואת האופן בו היא מנהלת את עושרה הכספי ותחומי ההוצאה שלה, ומה עזר לה זה התרגול שלה לתמרן דרכים להתחמק משליטת הממשלה - וגם מבפנים - על ידי שימוש בחוויותיה ההיסטוריות הרחבות ביחסים המתוחים שלה עם ממשלות עוקבות ורשות המשפט,

השיח הכלכלי של האחים המוסלמים נגזר מהשיח האידיאולוגי הכללי שלהם המבוסס על שלושה עקרונות בסיסיים: האסלאם הוא מערכת חיים משולבת ומספקת את עצמה. 2- האסלאם הוא מערכת שנוצרה ובנויה על שני מקורות עיקריים; הם הקוראן וחוכמת הנביא בחייו ובסונה. 3 - האסלאם הוא מערכת החלה בכל הזמנים ובכל המקומות בעולם.

הקשר ההדוק בין כלכלה לאידיאולוגיה מתגלם כשליטה החשובה ביותר בתודעת האחים בנוסף לארגון, בהקבלה לקובעי המוח הפוליטי האסלאמי שמוחמד עבד אל-ג'ברי הגביל ל "ישב השלל האמונה "כמפתחות באמצעותם ניתן לקרוא את ההיסטוריה הערבית והאסלאמית, על ידי תרגול של סוג של השלכה שיטתית. עבור הקובעים הללו של המקרה של האחים המוסלמים, אנו מוצאים שהאמונה המבוססת על דת הפכה לאידיאולוגיה, החמולה המבוסס על שבטיות הפך לארגון, ואילו השלל המבוסס על השגת כוח הפך לכלכלה.

כלכלת האחים מובחנת בכך שהיא מכוונת לשירות הפרויקט האינטלקטואלי והפוליטי של הקבוצה, ויש לה יכולת להסתגל למערכות פוליטיות שונות, וכי היא

כלכלה פוליטית ונוטה לעבר דתיות, כפי שהקבוצה ביקשה להעסיק דת כדי לפתח את המשאבים הכספיים שלה ולבנות את האימפריה הכלכלית שלה, והיא כלכלת שירותים שמטרתה לחדור גם לחברה והיא כלכלה משפחתית הקשורה ליחסי קרבה ונישואי תערובת בין מנהיגים וחברים הקבוצה, ומצד שני מדובר בכלכלה שמשקיעה בפעילויות צרכניות בעלות רווח מהיר ונמנעת מהשקעה בסחורות הון שיבנו כלכלה לאומית חזקה, מכיוון שהיא כלכלה גלובלית ופתוחה לעולם, מה שאיפשר לקבוצה לנצל את פערים שקיימים בכמה מקלטים בטוחים להגברת יכולות הכלכליות שלה

הקבוצה הקדישה תשומת לב מיוחדת לנושא הכספי במסגרת המסמכים והתקנות הארגוניים שלה, בין אם מבחינת שיטות הגבייה, היבטי ההוצאה או חלוקת האחריות המינהלית, היא גם יצרה במסגרת המבנה המינהלי שלה את תפקיד המבקר, הגזבר וועדה פיננסית כאלמנטים מינהליים לבקרת תנועת הכספים במבנה הארגוני שלה. זאת בשל מודעותה לחשיבות הכסף לחיזוק כוחו של הארגון, והבטחת המשכיותו ועצמאותו, וכן הפגנת "שקיפות" מול חסידיו, שיפור אמונם בהנהגתה ובדיקת מידת נכונותם, להקריב על זה

אל-באנה ואחיו. לאחר שעברו לקהיר בשנת 2391, קיבלו תמיכה נדיבה של כמה מפלגות פוליטיות. הם דעות שראו את הקבוצה כישות מיסיונרית חינוכית המשתרעת מבחינה חברתית ואינה מעורבת בפוליטיקה. היא גם נהנתה מכספי ארמון ותמיכתן של מעצמות המערב, במיוחד מרשות הכיבוש הבריטית, והצליחה להסתגל למדיניות שנקבעה במצרים לאחר העצמאות ולהשתמש בהן לפיתוח עושרה הכלכלי

השאיפה הגדולה של הקבוצה לאמץ חזון הוליסטי בהתמודדות עם סוגיות דת ועולמי ונושאי האומה, הפרט והחברה - במיוחד לאחר הפיכתה בתקופה מאוחרת יותר לשחקן אזורי ובינלאומי בזירה הפוליטית והרשת הפיננסית העולמית הודות לארגונה הבינלאומי - דחפו את מנהיגותה להרחיב את המשאבים הכספיים של הקבוצה לכלול בנוסף למקורות הייאינדיבידואליים "המיוצגים במנויים, תרומות וקרנות זאקאט, מקורותי מוסדיים "המיוצגים על ידי פרויקטים של השקעות המזוהים באופן ישיר

או עקיף עם הקבוצה.

הקבוצה חיזקה את נוכחותה במדינות המערב באמצעות פיקוח על הפרויקטים של מה שכונה "סחר חלאל". ובכך הגדילה את סכום הכסף שהיא גובה מרווחי החברות הפועלות עבורה בחו"ל. הפרויקטים של הקבוצה קיבלו גם מתקנים ניהוליים ממספר ממשלות זרות בזכות כישוריהם בניצול חוקי המדינה, או זיקתה האידיאולוגית לממשלתו, או תאימות האינטרסים שלה אליה. ויכולתה להיות מועסקת לרווח גיאופוליטי

הסתננות האחים למוסדות המדינה והחברה בתקופה בה מצרים הייתה עדה לקיצוניות רבה יותר בשיח ארגוני הטרור, מה שהביא לדאגה מההשפעה הגוברת של האחים בשוק הפיננסי והעסקי, במיוחד מאז סוף שנות השמונים, והיא גם החלה התנכלות למערכת השלטון במדינה, במיוחד מכיוון שדיווחים בעיתונות היו עסוקים באותה תקופה בפעולות טרור והתנועות החשדניות של מנהיגי האחים המוסלמים החריפו לא פעם את חששות המשטר מפני חברות השמת הכספים המנוהלות על

ידי חברי הקבוצה.

החוגים המדיניים, הביטחוניים והאינטלקטואליים באירופה מביעים את דאגתם מהעברת כספי הקבוצה מחוץ לשליטה והצמיחה המפחידה של השפעתה על שורות המוסלמים האירופיים, שחלק חשוב מהם הפך ללאומיות של ארץ המגורים. אחת מאלה היא נדיה סמינט יו"ר הוועדה למלחמה בטרור בפרלמנט הבלגי, שקבעה בדצמבר 7102 כי העצמת האחים באירופה תרמה לערעור השתלבותם של המוסלמים במדינותיה והוסיפה כי העניין נמשך "לניצול המשאבים הכספיים שלהם ב הפצת הקיצוניות והשימוש באדמות אירופה כמקפצה לפעילות הטרור שלהם בעולם ''

עליית הקבוצה לשלטון במצרים היוותה מבחן אמיתי לכוונותיה, שכן היא ביקשה מהבחינה הכלכלית להעסיק את הנהלתה בכלכלה כדי לפתח את עושרה הכספי ולהשיג את הפרויקט המדיני שלה להחזרת הח'ליפות האיסלאמית, ובהתאם לכך, כלכלת המדינה הייתה עדה לירידה מדהימה, כפי שהתגלה בירידה בדירוג האשראי של כלכלת מצרים.

כלכלה הייתה אחד מעמודי התווך של האסטרטגיה של האחים, לאחר נפילת שלטונה, להתנגד לחצים ביטחוניים מצד אחד ולמצות את המדינה המצרית

במלחמה כלכלית ארוכת טווח מצד שני. זוהי אסטרטגיה המבוססת על העסקת רשת מורכבת של מוסדות חליפין, בנקים וחנויות, ומערכות יחסים שזורות זו בזו עם מאפי סמים, סוחרי מטבע, מצרים במדינות זרות ואחרות כדי להכות את היציבות הכלכלית במצרים. אסטרטגיה זו מצד מדינת מצרים נתקלה בתקיפות חסרת תקדים המשקפת את נחישותה לגייס את מלוא מרצתה בהשמדת אימפריית הכספים של האחים באמצעות הנפקת מספר החלטות וחוקים המחזקים את אחיזתה הביטחונית במטרה להקיף את מקורות כוח הקבוצה ולפרק את הרשתות שלה.

ההתמדה של הקבוצה כגורם לאיזונים גיאופוליטיים ונקודת צומת לאינטרסים אסטרטגיים גורמת למעצמות אזוריות ובינלאומיות להמר על קיומה ולהשתמש נה כקלף לחץ תקשורתי ופוליטי על המשטרים הערביים משמעות הדבר היא להעלים עין מפעילות ותנועות אסורות או חשודות הקשורות במיוחד להיבט הכספי. ואכן, קטאר וטורקיה התחילו לראות את הקבוצה כסוס טרויאני שמפריע לענייני מדינות האזור.